אבעבועות רוח
על פי הערכת האמריקאי לשליטה ומניעה של מחלות, רוב מוחלט של תושבי ארצות הברית נדבקים באבעבועות רוח במהלך חייהם, ולכן מספר המקרים של אבעבועות רוח בשנה שווה לגודל השנתון. לפי הערכה זו, במהלך שנות ה-80 עמד מספר המקרים של אבעבועות רוח בארצות הברית לבדה על כ-3.7 מיליון מקרים בשנה.
אבעבועות רוח היא מחלה מדבקת שנפוצה בעיקר אצל ילדים ונגרמת על ידי נגיף הווריצלה זוסטר, ששייך למשפחת נגיפי ההרפס.
הנגיף הוא מדבק ביותר ומועבר מאדם לאדם במגע ישיר או דרך האוויר כאשר אדם שנושא את הנגיף משתעל או מתעטש בקרבת אנשים בריאים. בדרך כלל אבעבועות רוח היא מחלה קלה שחולפת לאחר מספר ימים ומתבטאת בחום, הרגשה כללית רעה ופריחה טורדנית המתחילה בחזה ובבטן ומתפשטת לאזור הצוואר והראש. לעתים נדירות עלולים להיגרם סיבוכים משניים כגון זיהומים במפרקים ובעצמות, דלקת ריאות, דלקת קרום המוח ועוד. רוב החולים באבעבועות רוח הם ילדים ובני נוער מתחת לגיל 15, אם כי בשכבת גיל זו הסיכויים להסתבכות המחלה קטנים יחסית.
ככל שנדבקים במחלה בגיל מבוגר יותר, כך הסיכוי להסתבכות גבוה יותר, ולכן מבוגרים שחולים במחלה, בדגש על נשים בהריון, נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה. נשים בהריון שחולות באבעבועות רוח עלולות להעביר את הנגיף לעובר ולגרום לתסמונת מולדת של וריצלה, שמתבטאת בפגמים אופייניים בעור, בגפיים, במוח ובעיניים. תקופת הדגירה של הנגיף, מרגע החשיפה ועד להתפרצות המחלה, נמשכת 10-21 ימים. לאחר תקופה זו, מופיעים תסמינים לא-ייחודיים לאבעבועות רוח כגון כאבי ראש קלים, חום, עייפות, וירידה בתיאבון. כ-24-36 שעות לאחר הופעת התסמינים האלו, מתחילה הפריחה האופיינית שנמשכת כשבוע. החולה הוא מדבק ועלול להפיץ את הנגיף החל מיום או יומיים לפני הופעת הפריחה ועד להגלדת כל השלפוחיות, ולכן גם ילדים "בריאים" עלולים להדביק את סביבתם.
החיסון נגד
אבעבועות רוח שניתן כיום בישראל הוא חיסון פעיל. כלומר, חושפים את מערכת החיסון באופן מלאכותי לנגיף חי מוחלש, דבר שמאפשר לגוף לייצר נוגדנים נגד גורם המחלה, בלי לגרום למחלה עצמה. נתונים שפירסם המרכז האמריקאי לשליטה ומניעה של מחלות מראים כי 97% מהילדים בגילאים שנה עד 12 שקיבלו את החיסון לאבעבועת רוח, פיתחו נוגדנים לנגיף, כאשר אצל 90% מהם נשמרו הנוגדנים בדם לתקופה של שש שנים לפחות.
משנת 2008 החיסון נגד אבעבועות רוח הוא חלק משגרת החיסונים של ילדי ישראל. את החיסון ניתן לקבל בתחנות טיפות החלב השונות השייכות למשרד הבריאות, לעיריות או לקופות החולים, ואינו כרוך בעלות נוספת מעבר לאגרות טיפת חלב הרגילות שמשלמים במועד הרישום. החיסון עצמו ניתן בזריקה לרקמה תת-עורית בחלק עליון חיצוני של הזרוע ולא ישירות לתוך שריר, באמצע הזרוע העליונה.
